"רכב צמוד הוא הטבה. העובד משלם עליה קצת מס, החברה משלמת דמי ליסינג, וכולם מרוויחים." כך נראה הרכב הצמוד מהכיסא של סמנכ״ל הכספים, וכך הוא רשום בתקציב. שני חצאי המשפט שגויים.
עובד בשכר ברוטו של 30,000 ₪ שנוהג ברכב שמחירו במחירון 180,000 ₪ משלם עליו 2,106 ₪ בחודש במס הכנסה ובדמי ביטוח, יותר מ-25 אלף ₪ בשנה. החברה, מעבר לדמי הליסינג, משלמת 7.6% דמי ביטוח לאומי על אותו שווי: 339 ₪ לחודש לכל רכב, שורה שאינה מופיעה בשום חוזה ליסינג. שני המספרים הם חישוב שלנו על לוח הניכויים ושיעורי הביטוח הלאומי של 2026, והחישוב מפורט בהמשך. ההטבה הזו מגיעה, לפי רשות המסים, ל-320 אלף שכירים.
השאלה שייכת לסמנכ״לי כספים ולחשבי שכר בכירים בארגונים של 500 עד 5,000 עובדים, עם צי של עשרות עד מאות רכבים צמודים ולפחות אתר מרוחק אחד או עבודה במשמרות. רכב שנדרש לתפקיד עצמו, של טכנאי שטח או של איש מכירות, נשאר מחוץ לדיון, וכך גם אש״ל ונסיעות בתפקיד. את תנאי הפטור של סעיף 9(20) לפרטיהם מרכז המדריך לדמי נסיעות 2026; כאן הם מופיעים רק במידה שהם מכריעים אם ההחלפה עובדת.
שווי שימוש רכב 2026: 2.48% ממחיר שאיש לא שילם
אתם מניחים שהשווי שנזקף לעובד קשור למה שהחברה משלמת על הרכב. הוא לא קשור.
לרכב שנרשם מ-1 בינואר 2010 ואילך, השווי החודשי הוא 2.48% מ"המחיר המתואם לצרכן", כלומר ממחירון היבואן של הרכב כשהיה חדש, בהצמדה (סימולטור רשות המסים). ההנחה שקיבלה חברת הליסינג, דמי הליסינג החודשיים, גיל הרכב והקילומטראז׳: אף אחד מהם לא נכנס לנוסחה. רכב במחירון 180,000 ₪ מייצר שווי של 4,464 ₪ לחודש בשנה הראשונה שלו, וגם בשנה הרביעית. ומחירון שמתעדכן כלפי מעלה מושך איתו את השווי.
לוח הניכויים של רשות המסים ל-2026 מוסיף שלושה פרמטרים. תקרת המחיר המתואם עומדת על 596,860 ₪, ומעליה השווי כבר לא גדל. רכב היברידי מקבל הפחתה של 580 ₪ לחודש, פלאג-אין 1,150 ₪ וחשמלי 1,380 ₪, שלושתן בהוראת שעה שמסתיימת ב-31 בדצמבר 2028. על רכב שנרשם לפני 2010 עדיין חלה שיטת קבוצות המחיר הישנה, שבה השווי נע בין 3,220 ל-12,430 ₪ לחודש לפי הקבוצה.
| סוג הנעה | מחיר מתואם לצרכן | 2.48% | הפחתה חודשית | שווי נזקף לחודש |
|---|---|---|---|---|
| בנזין | 150,000 ₪ | 3,720 ₪ | 0 | 3,720 ₪ |
| היברידי | 160,000 ₪ | 3,968 ₪ | 580 ₪ | 3,388 ₪ |
| בנזין | 180,000 ₪ | 4,464 ₪ | 0 | 4,464 ₪ |
| חשמלי | 200,000 ₪ | 4,960 ₪ | 1,380 ₪ | 3,580 ₪ |
שני כללים נוספים מזיזים את החשבון. השווי נזקף לחודש מלא גם כשהרכב היה ברשות העובד רק בחלק ממנו (כל-זכות); החריג שפורסם הוא הוראת רשות המסים מנובמבר 2023: עובדים שיצאו לחל״ת או גויסו בצו 8 במלחמת חרבות ברזל, והחזירו את הרכב למעסיק, נושאים בזקיפה יחסית לימים שבהם הרכב היה ברשותם. והדלק לא נכנס לשווי בכלל, כי השווי הוא אחוז מהמחיר ותו לא. משרד האוצר שקל ב-2013 להוסיף את "הדלק החינמי" לשווי, במפורש כדי לצמצם את הנסועה של ציי הרכב (Globes, אוגוסט 2013). זה לא קרה, ולוח הניכויים של 2026 עדיין מחשב לפי מחיר בלבד.
מה שהמספר בתלוש מודד, אם כן, הוא מחירון היבואן. לא את עלות הרכב לחברה, לא את השימוש, ולא את מה שהעובד היה משלם על רכב דומה מכיסו.
מה רכב צמוד עולה לעובד: ארבעה תלושים של 2026
7% מהברוטו: זה מה שרכב צמוד עולה לעובד בשכר 30,000 ₪, גם כשהוא מוצג לו כהטבה שכמעט אינה עולה כלום.
המנגנון פשוט. שווי השימוש הוא הכנסת עבודה: סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה מונה במפורש את "שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד". השווי מתווסף לשכר החייב וממוסה בשיעור השולי של העובד, זה שחל על השקל העליון, ולא בשיעור הממוצע. דמי הביטוח הולכים באותו מסלול. ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי ובריאות היא ההכנסה החייבת במס, כולל טובות הנאה בשווה כסף, כפי שמגדיר המוסד לביטוח לאומי. עובד שמשתכר מעל הסף המופחת של 7,703 ₪ משלם על כל שקל של שווי 12.17%, עד תקרת ההכנסה המבוטחת של 51,910 ₪.
מדרגות המס של 2026 שונו באמצע השנה. סעיף 121 לפקודה תוקן ב-31 במרץ 2026, בתחולה רטרואקטיבית מ-1 בינואר: 10% עד 7,010 ₪, 14% עד 10,060 ₪, 20% עד 19,000 ₪, 31% עד 25,100 ₪, 35% עד 46,690 ₪ ו-47% מעל זה, עם מס יסף של 3% מעל 60,130 ₪ (לוח הניכויים 2026). הריווח מוריד את המס השולי על השווי אצל חלק מהעובדים. עובד בשכר 20,000 ₪ עם שווי של 3,000 ₪ נשאר כולו במדרגת 31%, כשבמדרגות 2025 חלק מהשווי היה עובר ל-35%. מכאן שאסור להעתיק את חישוב השנה שעברה.
ארבעה מקרים, לפי הנחות זהות: עובד תושב בגיל העבודה, נקודות זיכוי שאינן משתנות בגלל הרכב, ובלי גילום.
| ברוטו לחודש | רכב (מחיר מתואם) | שווי נזקף | מס הכנסה על השווי | ביטוח לאומי ובריאות | עלות לעובד בחודש | עלות לעובד בשנה | ביטוח לאומי מעסיק בחודש |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 15,000 ₪ | בנזין, 150,000 ₪ | 3,720 ₪ | 744 ₪ (20%) | 453 ₪ | 1,197 ₪ | 14,364 ₪ | 283 ₪ |
| 22,000 ₪ | היברידי, 160,000 ₪ | 3,388 ₪ | 1,062 ₪ (31% ו-35%) | 412 ₪ | 1,474 ₪ | 17,688 ₪ | 257 ₪ |
| 30,000 ₪ | חשמלי, 200,000 ₪ | 3,580 ₪ | 1,253 ₪ (35%) | 436 ₪ | 1,689 ₪ | 20,268 ₪ | 272 ₪ |
| 30,000 ₪ | בנזין, 180,000 ₪ | 4,464 ₪ | 1,562 ₪ (35%) | 543 ₪ | 2,106 ₪ | 25,272 ₪ | 339 ₪ |
המקרה של 22,000 ₪ ממחיש למה צריך לחשב לפי עובד. שכר של 22,000 ₪ ועוד שווי של 3,388 ₪ חוצים את גבול 25,100 ₪, כך ש-3,100 ₪ מהשווי ממוסים ב-31% והיתרה, 288 ₪, ב-35%. עובד אחר באותו דגם, בשכר נמוך ב-3,000 ₪, ישלם 31% על כל השווי. ממוצע אחד לכל הצי יטעה דווקא בקבוצה שנמצאת על קו המדרגה.
את המקרה האחרון כדאי להציג להנהלה. עובד בשכר 30,000 ₪ שנוסע לעבודה ברכב צמוד מעביר לרשויות 25,272 ₪ בשנה מכיסו. אם הוא משתמש ברכב בעיקר כדי להגיע למשרד או למפעל, זה מחיר שנתי של נסיעה לעבודה. ואם המעסיק בחר לגלם את המס, כל הסכום עובר לחברה, והגילום עצמו הוא הכנסה חייבת שמגדילה את הבסיס שוב.
החשבון של המעסיק לא נגמר בדמי הליסינג
דמי הליסינג הם השורה שאתם רואים. שלושה סעיפים אחרים אינם בחוזה.
2,390 ₪ לחודש לקיה פיקנטו, 5,590 ₪ לסרס 5: זה טווח דמי הליסינג שהמעסיק משלם על רכב לעובד, לפי מחירון אלדן לחברות ההייטק ל-2025 שפרסם כלכליסט במרץ 2025. טסלה מודל Y עולה 5,400 ₪, יונדאי אלנטרה היברידית 3,690 ₪ וקיה ספורטז׳ 3,990 ₪, כולם לפני דלק. בחלק מחברות ההייטק העובד נושא בחלק מהסכום הזה דרך הברוטו; החישובים כאן מניחים שהמעסיק משלם את כולו.
ביטוח לאומי הוא הסעיף הנסתר הראשון. המעסיק משלם 7.6% על השווי של כל עובד שמשתכר מעל 7,703 ₪, ובשכר הממוצע של מקבלי רכב צמוד, 31,290 ₪ (רשות המסים, נתוני 2023), זה המצב הרגיל. ברכב במחירון 180,000 ₪ מדובר ב-339 ₪ לחודש, 4,068 ₪ בשנה. צי של 200 רכבים כאלה מייצר 813,600 ₪ בשנה בחלק המעסיק בלבד. באותו צי, דמי הליסינג על דגם בעלות 3,690 ₪ מגיעים ל-8.86 מיליון ₪ בשנה. הביטוח הלאומי על השווי מוסיף לחשבון יותר מ-9% מעל הליסינג, והוא לא מופיע בשום הצעת מחיר של חברת ליסינג.
הסעיף הנסתר השני הוא הקילומטרים. רכבי נוסעים בבעלות מעסיקים, צמודים ורכבי מאגר, נסעו בממוצע 23,922 ק״מ ב-2024, לעומת 13,278 ק״מ ברכב פרטי, כמעט פי 1.8 (סקירת ענף הרכב של רשות המסים). שנה קודם הממוצע עוד עמד על 26,607 ק״מ. המנגנון הוא אותו מנגנון שתיארה גלית כהן-בלנקשטיין מהאוניברסיטה העברית כבר ב-2008: מדיניות המס על רכב צמוד יוצרת נהגים שאינם חשופים לעלות השולית של נסיעה, ולכן חלק ניכר מהכלים לניהול ביקושי תנועה אינם משפיעים עליהם. השווי קבוע, וכשהדלק על החברה, קילומטר נוסף לא עולה לעובד דבר. המחקר קודם לשיטה הליניארית, אבל נתוני הנסועה של 2024 מראים שהפער לא נסגר.
חניה היא הסעיף הנסתר השלישי, ואותו רק אתם יכולים לתמחר: מקום חניה לכל רכב צמוד במטה או באתר, בשכירות או בעלות הזדמנות של קרקע. אם המטה בגוש דן, הנתיבים המהירים כבר גובים אגרה, ומס הגודש צפוי להוסיף חיוב על כל רכב שנכנס למטרופולין בשעות השיא (פירוט ההשפעה על מעסיקים).
מי נוהג ברכב הצמוד: 6.6% מהשכירים, ושלושה מכל ארבעה גברים
הרכב הצמוד נחשב לחלק מהשכר "המקובל בשוק", אבל בדיווחי השכר של מעסיקים לשנת 2023 מופיעים רק 320,140 שכירים שקיבלו רכב צמוד, 6.56% מכלל השכירים במשק. השכר הממוצע שלהם לחודש עבודה היה 31,290 ₪, לעומת 11,285 ₪ אצל מי שלא קיבל רכב. 76.3% מהם גברים, מול 46.7% בשאר השכירים, והם מבוגרים מעט יותר: גיל ממוצע 45.7 לעומת 41.9. גם בעשירון השכר העליון הפער נשמר, עם 33.3% מהגברים ו-22.9% מהנשים שמקבלים רכב (סקירת ענף הרכב של רשות המסים, דוח 2024).
הפיזור בין ענפים חד באותה מידה. בנתוני 2022, הפילוח הענפי האחרון שפורסם (סקירת 2022-2023, חלק 2), בבינוי 13.9% מהשכירים מקבלים רכב צמוד, בתעשייה ותשתיות 11.7% ובמידע ותקשורת 11.3%, ובחינוך, באירוח ובבריאות השיעור הוא 1% עד 2% בלבד. במספרים מוחלטים, השירותים המקצועיים והנדל״ן מובילים עם 67,889 מקבלי רכב, אחריהם המסחר (57,809) והתעשייה והתשתיות (57,763). שלושה מהענפים האלה, תעשייה, בינוי ומידע ותקשורת, הם גם הענפים של אתרים מרוחקים, משמרות ופארקי הייטק מחוץ לערים.
לסמנכ״לית משאבי האנוש זה נתון שקשה להניח בצד. ההטבה שהמדינה ממסה בכבדות, ושעולה לחברה הכי הרבה לכל עובד, מרוכזת בשכבה בכירה וגברית ברובה. הסעה מאורגנת זמינה לכל מי שעולה עליה, מהמהנדס ועד עובד הייצור במשמרת הלילה.
והמחיר המיסויי מזיז החלטות, לא רק מתעד אותן. רשות המסים עצמה כותבת שעד 2010 "בשל עיוות במס, לפיו לעובדים שמקבלים רכב צמוד מהמעביד היה נזקף שווי שימוש ברכב נמוך בהרבה מהשווי האמיתי של ההטבה", חלקם של תאגידים ברכישות רכב חדש הגיע לכ-60% בשנים 2006 עד 2009. אחרי המעבר לשווי הליניארי הוא ירד ל-36% ב-2022, השפל מאז 2002, ועלה מעט ל-40% ב-2023, ונשאר כ-40% גם ב-2024. בסוף 2024 היו על הכביש 315,918 רכבים צמודים, 8% מהרכבים הפעילים, ו-224,455 מהם בבעלות חברות ליסינג. אם מחיר המס הוריד את חלקם של הציים ב-20 נקודות אחוז, הוא יכול להזיז גם את ההחלטה ההפוכה.
הסעה מאורגנת מוחקת את שווי הרכב, אבל פטורה רק כשהיא הכרחית
מחזירים את הרכב, והשווי נעלם. זה החלק הקל.
כשאין רכב שהועמד לרשות העובד, אין מה לזקוף לפי סעיף 2(2)(א), בהגדרה. השאלה האמיתית היא מה קורה לתחליף. הסעה שהמעסיק מממן היא גם היא טובת הנאה, אלא אם היא נכנסת לפטור של סעיף 9(20). הנוסח, כפי שהוא מופיע בפקודה: פטור על "שוויה של נסיעת העובד מביתו למקום העבודה ובחזרה בהסעה מרוכזת המאורגנת וממומנת בידי המעביד, אם המנהל או מי שהוא הסמיך לכך קבע שהסעה מרוכזת של העובדים למקום העבודה היא הכרחית בשל תנאי העבודה ומיקומו של מקום העבודה, וההסעה היא בהתאם לתנאים שקבע".
המילה שמכריעה היא "הכרחית". התנאים שקבע הנציב מצטברים: ההסעה מאורגנת וממומנת בידי המעסיק ולא כהחזר כספי; היא נדרשת בגלל מיקום מקום העבודה או שעות העבודה; המעסיק משלם ישירות למסיע; ונמסרת הודעה לפקיד השומה. מאז 2005 נדרשת הודעה ולא אישור מראש, כפי שמסביר מאמר של BDO. את הניתוח המלא של כל תנאי והשוואת העלות מול דמי נסיעות במזומן תמצאו במדריך דמי הנסיעות.
כאן גם נשבר מיתוס נלווה, ש"חלף רכב" פותר את הבעיה. תוספת חודשית במזומן במקום רכב היא שכר לכל דבר: מס הכנסה שולי, ביטוח לאומי ובריאות לעובד, ו-7.6% למעסיק, על הסכום המלא. היא שקופה יותר מרכב, וזה יתרון אמיתי מול העובד, אבל היא לא מורידה שקל מהמס. רק הסעה שעומדת בתנאי 9(20) מעבירה ערך הגעה בלי זקיפה.
כדי לראות את הפער במספרים, נניח שהחברה מחליפה רכב בעלות ליסינג של 3,690 ₪ בתוספת חודשית באותו סכום, לעובד במדרגת 35%. המס השולי ודמי הביטוח שלו, 47.17% יחד, משאירים לו 1,949 ₪ נטו. לחברה התוספת עולה 3,970 ₪, כולל ביטוח לאומי מעסיק. יותר ממחצית מהכסף לא מגיעה לעובד.
מושב בהסעה עולה, כפי שיוצג מיד, פחות ממחצית התוספת הזו, ואין עליו מס בכלל כשההסעה עומדת בתנאים. זה ההבדל בין שתי דרכים לתת לעובד את אותה נסיעה לעבודה.
ההכרחיות מתקיימת בבירור בשני מצבים. הראשון הוא אתר שאין אליו תחבורה ציבורית סדירה ותדירה, כמו רוב פארקי התעשייה בפריפריה, שבהם ההתרחבות מקדימה את האוטובוס בשנים. השני הוא משמרת שמתחילה או מסתיימת בשעה שבה התחבורה הציבורית לא פועלת. מהנדס משמרת שמגיע ב-05:30 ברכב צמוד לאזור תעשייה בלי קו אוטובוס הוא המועמד המובהק להחלפה.
והעלות? לפי תעריף של כ-3,000 ₪ ליום מלא לאוטובוס של 50 מקומות, שבו השתמשנו במדריך עלויות ההסעות, מושב עולה 60 ₪ ליום בתפוסה מלאה ו-86 ₪ בתפוסה של 70%. בחודש של 22 ימי עבודה זה 1,320 עד 1,890 ₪ למושב.
רכב צמוד מדגם ביניים עולה לחברה 3,690 ₪ ליסינג ועוד 339 ₪ ביטוח לאומי על השווי, 4,029 ₪ לפני דלק וחניה. החישוב הזה שלנו, והוא תלוי בתפוסה: אוטובוס שעולים עליו חמישה עובדים לא ינצח שום רכב.
פסק הדין מירושלים: כשההסעה היא נוחות ולא הכרח
המיתוס ההפוך מסוכן לא פחות: "שאטל תמיד פטור". הוא לא.
ב-27 במאי 2025 הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים בערעור מע״מ של חברת טכנולוגיה שהסיעה עובדים מגוש דן למטה שלה בירושלים (ע״מ 10835-01-22). לפי הסיכום המקצועי של משרד Alliott, החברה הציעה לחלק מעובדיה חלופה נוספת, רכב ליסינג, שעליו כמובן נזקף להם שווי. בית המשפט בחן את ההסעה לפי החלטת מיסוי 2937/16, שמונה שלושה טעמים חלופיים להכרה בהסעה כהכרחית: אין תחבורה ציבורית סדירה ותדירה; שעות העבודה אינן מאפשרות שימוש בתחבורה ציבורית; או שיש תנאי עבודה מיוחדים. בית המשפט לא מצא אף אחד מהם.
הנימוקים מוכרים לכל מי שמנהל מטה עירוני. רובם הגדול של העובדים, כך נמצא, "מגיע ברכבו (רכב צמוד או פרטי) וחונה בחניון הצמוד למקום העבודה". שיקולי גיוס, כלומר הרצון למשוך עובדים מהמרכז, "אינם נחשבים לתנאי עבודה מיוחדים". ההסעה נועדה לנוחות העובדים, ולכן מע״מ התשומות עליה לא הותר בניכוי לפי תקנה 15א לתקנות מע״מ, שמגבילה ניכוי מס תשומות על תשומה בשל עובד.
זה פסק דין במע״מ, לא במס הכנסה, והוא לא קבע דבר על סעיף 9(20). אבל מבחן ההכרחיות כמעט זהה, והמסר למטה עירוני ישיר. מטה שיש אליו רכבת ואוטובוסים, ושרוב עובדיו מגיעים ברכב, הוא בדיוק המקום שבו הסעה שמחליפה רכב צמוד עלולה להיחשב הטבה: חייבת לעובד ובלי ניכוי מע״מ לחברה.
שכבה נוספת חלה על סוג מסוים של מעסיקים. בעניין בית החולים עזרת נשים (ע״מ 9056-05) נקבע שהפטור של 9(20) הוא של העובד, לא של המעסיק, ובית החולים, מלכ״ר, חויב במס שכר על שווי ההסעה (BDO, 2012). מס שכר חל רק על מוסד ללא כוונת רווח, בשיעור 7.5%, ועל מוסד כספי, בשיעור 18% (לוח הניכויים 2026, פרק ו׳). בית חולים, עמותה, בנק או חברת ביטוח שמחליפים רכבים בהסעות ימשיכו לשלם מס שכר על ערך ההסעה. למעסיק עסקי רגיל השורה הזו לא קיימת.
ארבעה סוגי רכב צמוד, ארבע תשובות: מסגרת החלטה
השאלה הראשונה לכל מקבל רכב היא למה הוא מחזיק בו. התשובה קובעת אם ההחלפה מוחקת זקיפה, אם הפטור צפוי לחול, ומה עוד חייב לקרות כדי שהעובד לא ירגיש שקיצצו לו בשכר.
| סוג הרכב | למה העובד מחזיק בו | החלפה בהסעה מוחקת את שווי הרכב? | 9(20) צפוי לחול על ההסעה? | מה עוד נדרש |
|---|---|---|---|---|
| רכב לתפקיד | נדרש בשעות העבודה: שטח, מכירות, ניהול אתרים | לא רלוונטי, הרכב נשאר | לא רלוונטי | כלום, זה לא מועמד |
| רכב הגעה לאתר מרוחק | אין לאתר תחבורה ציבורית סדירה ותדירה | כן | סביר | הודעה לפקיד השומה, תיעוד היעדר תח״צ |
| רכב הגעה למשמרות | המשמרת מתחילה או נגמרת מחוץ לשעות תח״צ | כן | סביר, לפי שעות כל משמרת | תיעוד שעות לכל קו |
| רכב תגמולי במטה עירוני | חלק מחבילת השכר, יש תח״צ לבניין | כן | לא בטוח, וסיכון מע״מ (ע״מ 10835-01-22) | פיצוי שכר שקוף |
שתי השורות האמצעיות הן המקום שבו ההחלפה עובדת: הרכב ניתן כפתרון הגעה, ההסעה נותנת את אותו פתרון, והפטור נשען על עובדות שקל לתעד. בשורה האחרונה ההחלפה אפשרית, אבל היא מהלך תגמולי ולא מהלך מיסויי, וכדאי לבחון אותה מול רואה החשבון לפני שמבטיחים לעובדים משהו.
הספקן יגיד שכל הטבלה הזו מחמיצה את העיקר. רכב צמוד אינו אמצעי הגעה, הוא שכר: העובד נוסע בו בסוף השבוע, בחופשה, מסיע את הילדים לחוגים, והסעה לא מחליפה שום דבר מזה. הנתונים תומכים בו. רכב של מעסיק שנוסע 23,922 ק״מ בשנה, כמעט פי 1.8 מרכב פרטי, משמש להרבה יותר מנסיעה לעבודה, ומי שמאבד אותו מרגיש שמשהו נלקח ממנו.
לכן מפצלים את הרכב לשני רכיבים. לעובד שהרכב שלו הוא גם הגעה וגם תגמול, הסעה מאורגנת מכסה את ההגעה בלי זקיפה, ותוספת שכר גלויה מכסה את החלק התגמולי. התוספת חייבת במס, אבל היא חייבת על סכום שהעובד רואה ובוחר, במקום על מחירון יבואן שאיש לא בחר. ועובד שמעדיף להמשיך עם רכב יכול לעשות זאת, כשהוא יודע בדיוק כמה זה עולה לו, כפי שמראה טבלת התלושים למעלה.
מעבר מרכבים צמודים להסעה באתר אחד, ב-90 יום
הטעות הנפוצה היא להתחיל ממדיניות ארגונית. מתחילים מאתר אחד, ומחוזי הליסינג שעומדים להסתיים בו.
30 הימים הראשונים מוקדשים למיפוי. מכל מקבלי הרכב באתר יש לרשום תפקיד, כתובת מגורים, שעות משמרת ותאריך סיום חוזה הליסינג, ולשבץ כל אחד באחת מארבע השורות של הטבלה. לכל עובד בשתי השורות האמצעיות כדאי להריץ את הסימולטור של רשות המסים ואת מדרגות 2026, כדי לדעת כמה ירוויח נטו מהמעבר. במקביל בודקים את התחבורה הציבורית לאתר: אילו קווים, באיזו תדירות, ובאילו שעות האוטובוס הראשון והאחרון. זה התיעוד שיצטרך להחזיק את ההכרחיות.
בחודש השני מתכננים. מסלולים, נקודות איסוף ושעות נגזרים מהמפה ומשעות המשמרת, לא מהמסלול הנוכחי של הרכבים. החוזה עם המסיע נחתם כך שהחברה משלמת לו ישירות, וההודעה לפקיד השומה נשלחת לפני הנסיעה הראשונה. לעובדים שהרכב שלהם תגמולי בחלקו מגישים הצעת פיצוי מספרית. ואת המעבר מתזמנים לפי מועדי סיום החוזים, כי ביטול מוקדם של ליסינג עולה כסף.
בחודש השלישי מפעילים פיילוט ומודדים ארבעה דברים: תפוסה לכל קו, זמן נסיעה מהבית לשער, מקומות חניה שהתפנו, והשינוי בנטו של כל עובד שעבר. אם התפוסה מתחת ל-60%, מאחדים קווים לפני שמרחיבים. אם היא מעל 85%, מוסיפים רכב לפני שהעובדים מתחילים לחזור לרכב הפרטי. ההחלטה על אתר שני מתקבלת על בסיס המספרים האלה, ובמועד שבו מתחדשת הקבוצה הבאה של חוזי הליסינג.
השיחה עם העובדים קובעת אם הפיילוט ישרוד. מי שמקבל הודעה שהרכב "מוחזר" שומע קיצוץ, גם כשהנטו שלו עולה. מי שמקבל טבלה אישית, עם השווי שנזקף לו היום, המס שהוא משלם עליו, ומה יישאר בידו עם הסעה ותוספת, שומע הצעה. הכינו את הטבלה הזו לכל עובד לפני הפגישה.
ומה עם הסעה חשמלית? אם הצי שמחליף את הרכבים יהיה חשמלי, מסגרת התקציב והטעינה שונה לגמרי, והיא מפורטת בתקצוב צי שאטלים חשמלי.
שאלות נפוצות
מהו שווי מס הרכב לשנת 2026?
2.48% לחודש מהמחיר המתואם לצרכן של הרכב כשהיה חדש, לרכב שנרשם מ-2010 ואילך (סימולטור רשות המסים), עם תקרת מחיר של 596,860 ₪ (לוח הניכויים 2026). לרכב במחירון 180,000 ₪ זה 4,464 ₪ לחודש, ולרכב היברידי, פלאג-אין או חשמלי מנכים מהשווי 580, 1,150 או 1,380 ₪ בהתאמה.
איך מחשבים את שווי הרכב בתלוש השכר?
מכפילים את המחיר המתואם לצרכן ב-2.48%, ומפחיתים את ההפחתה הירוקה אם הרכב היברידי, פלאג-אין או חשמלי. התוצאה נוספת לשכר החייב של החודש, גם אם הרכב היה אצל העובד רק בחלק ממנו. על הסכום הזה משלם העובד מס הכנסה בשיעור המדרגה העליונה שלו, ודמי ביטוח לאומי ובריאות של 12.17% אם שכרו מעל 7,703 ₪. המעסיק משלם על אותו סכום 7.6% ביטוח לאומי מעסיק. לרכב שנרשם לפני 2010 השווי נקבע לפי קבוצת מחיר ולא לפי אחוז. את המחיר המתואם לכל דגם אפשר לבדוק בסימולטור של רשות המסים.
מהו שווי המס על רכב חשמלי?
אותו 2.48% מהמחיר המתואם, פחות 1,380 ₪ לחודש, בהוראת שעה עד 31 בדצמבר 2028. רכב חשמלי במחירון 200,000 ₪ נושא שווי של 3,580 ₪ לחודש במקום 4,960 ₪.
מהי חוברת הניכויים לשנת 2026?
זה לוח העזר של רשות המסים לחישוב מס הכנסה משכר לחודש ינואר 2026 ואילך. הוא מרכז את מדרגות המס, ערך נקודת הזיכוי (242 ₪ לחודש), שווי השימוש לרכב שנרשם לפני 2010, ההפחתות לרכב ירוק ותקרת המחיר המתואם, והוא המקור שחשבי שכר עובדים לפיו.
לפני שחוזה הליסינג הבא מתחדש
ההחלטה מתקבלת בכל פעם שחוזה ליסינג מגיע לסופו, ובצי של 200 רכבים זה קורה כמה פעמים בחודש. מה שאפשר לעשות כבר ברבעון הזה הוא רשימה אחת: כל מקבלי הרכב, מסווגים לארבע השורות, עם תאריך סיום החוזה ועם התחבורה הציבורית לאתר שלהם.
ועוד תאריך אחד שכדאי לסמן. ההפחתות לרכב ירוק מסתיימות ב-31 בדצמבר 2028, ואם לא יוארכו, השווי של רכב חשמלי יקפוץ ב-1,380 ₪ לחודש בבת אחת. ארגון שהעביר את הצי לחשמל כדי להוריד את השווי יגלה אז שהחיסכון היה זמני. לעובדים שהרכב שלהם הוא בעיקר הדרך לעבודה, הסעה שעומדת בתנאי 9(20) לא תלויה בהוראת שעה.
אם אתם רוצים לראות איך נראות הרשימה הזו והמסלולים שנגזרים ממנה באתר שלכם, אפשר להתחיל במערך הסעות שמתוכנן לפי משמרות ואתרים.
מקורות
- סימולטור לחישוב שווי שימוש ברכב - רשות המסים בישראל (נצפה 2026-10-24)
- לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לחודש ינואר 2026 ואילך - רשות המסים בישראל (נצפה 2026-10-24)
- סקירה על ענף הרכב – דוח לשנת 2024 (חלק ב׳) - רשות המסים, החטיבה לתכנון וכלכלה (נצפה 2026-10-24)
- מיסוי ונתונים נבחרים על ענף הרכב בישראל 2022-2023 – חלק 2 - רשות המסים, החטיבה לתכנון וכלכלה (נצפה 2026-10-24)
- שיעורי דמי ביטוח לעובדים שכירים - המוסד לביטוח לאומי (נצפה 2026-10-24)
- ההכנסה החייבת בדמי ביטוח - מעסיק - המוסד לביטוח לאומי (נצפה 2026-10-24)
- פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), סעיפים 2(2)(א) ו-9(20) - נבו (נצפה 2026-10-24)
- שאלות ותשובות לעובדים ולמעסיקים בתקופת המלחמה מול איראן - כל-זכות (נצפה 2026-10-24)
- ליסינג 2025: האם רכב צמוד עדיין משתלם? (מרץ 2025) - כלכליסט (נצפה 2026-10-24)
- סיכום ע״מ 10835-01-22, בית המשפט המחוזי בירושלים (27.5.2025) - ארצי, חיבה, כהן פתרונות מיסוי (Alliott) (נצפה 2026-10-24)
- זקיפת שווי הסעה לעובדים וחבות במס שכר ומס מעסיקים (2012) - BDO ישראל (נצפה 2026-10-24)
- Institutional constraints on transport policymaking: The case of company cars in Israel, Transportation 35(3), 2008 - Galit Cohen-Blankshtain (נצפה 2026-10-24)
- Treasury mulls taxing employees' free fuel (אוגוסט 2013) - Globes (נצפה 2026-10-24)